התחילו ללמודה' - אמר ר' משה: כי זכרנו - הזכרים שלנו ויברך בית ישראל - הנקבות. ואין זה נכון, כי בית אהרן אינם נקבות איש וביתו בכל המקרא רק זכרנו מגזרת זכירה והאות על זה שהוא קמוץ, כי אילו היה מגזרת זכרים היה הרי"ש בקמץ קטן, רק הטעם השם שזכרנו תמיד הוא יברך אלה הבוטחים בו ושב להזכירם.
יהוה. אשר זכרנו תמיד בחמלתו עלינו: הוא יברך עמו. ופירש אחר כן הפרט יברך את בית ישראל:
ה׳ זכרנו. ה׳ אשר זכרנו מעולם הוא יברך וחוזר ומפרש את מי יברך ואמר יברך את בית ישראל וגו׳:
ה', עפ"ז יאמר שה' ע"י זכרנו, ר"ל ע"י שיזכור אותנו ע"י הבטחון שאנו בוטחים בו, עי"כ יברך אותנו מחדש, וגם הברכה הזאת תהיה כפי הבטחון ומעלת הבוטח, שיברך את בית ישראל, ויברך בברכה מיוחדת גבוהה ממנה את בית אהרן וכן יברך יראי ה' בברכה מיוחדת יותר גדולה כפי מעלתם, ומוסיף כי (יברך) הקטנים עם הגדולים, שע"י שיברך את הגדולים בברכה פרטיית מיוחדת, תחול אח"כ הברכה הגדולה שברך את הגדולים גם על הקטנים, בענין שהברכה הגדולה שברך את יראי ה' תחול אח"כ גם על בית ישראל, (כמו שכתבתי בפסוק כי אצק מים על צמא ישעיהו מ״ד:ג׳, עי"ש):