וַאֲנַ֤חְנוּ ׀ נְבָ֘רֵ֤ךְ יָ֗הּ מֵעַתָּ֥ה וְעַד־עוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ {פ}

ואנחנו - זאת הברכה היא בפה, להודות כי נשמת הצדיק לעולם תהלל את השם.

ונחנו. אבל אנחנו שאנו יראי האל ויודעים ומכירים שהוא אדון על הכל יחיה אותנו ונברכהו בחיים וזהו מעתה שהוא זמן העומד וכן עד עולם שהוא עולם הבא, כלומר במותנו לזמן הקצוב לא ימותו נפשינו אלא יברכוהו ויהללוהו לעדי עד לפיכך הללויה אתם יראיו בעוד אתם בחיים:

ואנחנו. אבל המאמינים בה׳‎ העומדים לחיים ולקבל טובה נברך את יה מעתה ועד עולם על הברכות והטובות הנוספות בכל עת ולזה הללו את יה בכל זמן: