צִדְקָתְךָ֣ צֶ֣דֶק לְעוֹלָ֑ם וְֽתוֹרָתְךָ֥ אֱמֶֽת׃

צדקתך - הטעם כי איך אשכח פקודיך וצדקתך לא תשתנה, גם כן תורתך תמיד אחת.

צדקתך. שהיא עם העולם היא צדק שהוא קיים לעולם:

ותורתך אמת. כי כל מצותיה הם אמת וקיום העולם במשפטים הישרים שבהם יהיו קיום בני אדם זה עם זה גם הבטחות התורה שמבטיחים למי שמקיימה הם אמת לא יכזבו:

צדקתך. ר״‎ל כי אמרתי הלא הצדקה שאתה עושה לזוכרי פקודיך המה קיימים לעולם ועוד הלא תורתך היא אמת מצד עצמה ואיך אשכחה בעבור בזיון האויב:

(תורה) צדקתך, הצדקה הנאמרת על ה' תורה על המעשים שיעשה מצד הצדקה העליונה, שלא בהשקף על מעשי בני אדם וזכותם, גם הנהגה זו שהיא קרובה עם החסד הוא גם כן צדק לעולם, כי ה' ינהיג הנהגה זו בעת הצורך אל כלל העולם, כמו עם האבות ומלכי בית דוד ועם כלל ישראל, בעת שיראה בחכמתו שזה צריך לתיקון העולם ושלימותו, וגם זה ממדת הצדק כפי ההנהגה על כלל העולם, ותורתך אמת, שכבר נמצא זה בתורה בספור הנהגת הדורות מראש ועד סוף, שזרח עליהם שמש הצדקה להשלים הכלל, כמו ביציאת מצרים ובמתן תורה שאז נהג ה' כפי הצדקה ביתר שאת להיות בזה מהלך ההשלימות לכלל הבריאה: