זֹ֣את נֶחָמָתִ֣י בְעׇנְיִ֑י כִּ֖י אִמְרָתְךָ֣ חִיָּֽתְנִי׃

זאת - זכרתי כי אמרתך חייתני כמה פעמים, וזאת היא נחמתי בעת עניי.

בעניי. כשהייתי גולה לא היו לי חיים כי הייתי מת מיגון לולי אמרתך והבטחתך חייתני:

זאת. ההבטחה ההיא מנחמת אותי בעת עניי:

כי אמרתך. אשר אמרת להושיעני היא תחיה את רוחי ולא אוסיף עצב:

(אמרות) זאת נחמתי בעניי, והגם שאני מעונה (אמר זה בברחו מפני אבשלום), אתנחם בהבטחה זאת כי אמרתך חייתני, שמה שנשארתי בחיים ולא נפלתי ביד אבשלום היה ע"י אמרתך והבטחתך: