טֽוֹב־לִ֥י כִי־עֻנֵּ֑יתִי לְ֝מַ֗עַן אֶלְמַ֥ד חֻקֶּֽיךָ׃

טוב - אם באו עינויים עלי שיבואוני ללמד חקיך אז טוב לי:

טוב. כשהייתי מענה עצמי ויגע למען אלמד חוקיך, לטוב גדול אני חושב אותו העינוי לי:

טוב לי. טובה היא בעיני אשר הייתי מענה עצמי בלמוד התורה המתשת כח למען אלמד תוכן עומק חוקיך כי הרעה הזאת הטבה היא:

(חוקים) טוב, והגם שהתורה מתשת כח טוב לי כי עניתי, כדי שעי"כ אלמד חקיך וא"א להשיג סודות התורה רק מי שימית עצמו עליה, ובמ"ש עניתי, כולל אם עינוי הגוף אם עינוי הממון והקנינים, ונגד עינוי הקנינים מפרש, כי (תורה) טוב לי תורת פיך, אני בוחר יותר שאשיג תורת פיך שהם טעמי החקים שלא יודעו רק מפיך, כי מפיו דעת ותבונה, וזה טוב לי יותר מאלפי זהב וכסף: