מֵֽ֭אֹיְבַי תְּחַכְּמֵ֣נִי מִצְוֺתֶ֑ךָ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם הִיא־לִֽי׃

מאיבי תחכמני - כל אחת ממצותיך, כדרך: בנות צעדה עלי שור יותר מאיבי.

מאויבי. אדוני אבי ז"ל פי' מאויבי כמשמעו מהם תחכמני ותלמדני מצותיך כאשר אראה שאינם יכולים להסיר תורתך מפי, כי תורתך ברית מלח היא כמו שאמר:

כי לעולם היא לי. אני מתחכם כי זה רצונך וחפצך ועל זה בראתני:

מאויבי. מצותיך תחכם אותי להיות יותר חכם משונאי הרשעים כי היא לי לעולם ר״‎ל אני עוסק בה בתמידות ולזה מחכמת אותי:

(מצות) מאויבי, מצותך תתן בלבי חכמה איך להנצל מאויבי, כי היא עומדת לי לעולם ליעצני והנמשל שהיא תלמדהו דעת איך יתחכם נגד אויבי הנפש, שהם התאוה והיצר שהם אויבי האדם האמתיים, כי המצוה היא עומדת לי לעולם, ועל ידה אשאר נצח, והיא תלוני בעמלי בעולם הבא, וכל יתר ענינים הם עוברים וכלים: