חִצֵּ֣י גִבּ֣וֹר שְׁנוּנִ֑ים עִ֝֗ם גַּחֲלֵ֥י רְתָמִֽים׃

חצי - דימה הדברים היוצאים מפיו לחצים שנונים, כן ימותו.

עם גחלי - כי החצים בעופם יתחממו באויר כמו גחלי רתמים. והנה הטעם שזה המשורר אם הוא על עצמו או נבואה על ישראל שהם בגלות בוכה, כי הוא איש אמת וידור בגלותו עם העמים ולא עוד, עד שיש מהם שידברו כזבים עליו וילשינוהו, כדי שיהרג.

חצי גבור שנונים. המשיל הדברים הרעים לחצי גבור שנונים ויוציאם מיד גבור, וכן המשילם לגחלי רתמים שהם חמים מאד ולא יכבו לזמן רב אף בעת שנראים כבים מבחוץ וידמו אפר הם מבפנים אש בוערה, כן דברי לשון רמיה שמראה בפני אדם שאין לבו רע עליו כדי שלא ישמור ממנו וידבר עליו רעות, ואמר עם כי החיים והגחלים נכללים בו יחד שניהם:

חצי גבור. דומה אתה לחצים שנונים שביד הגבור שהורג עמהם ברחוק מקום כן אתה פה תאמר לה״‎ר ותהרוג את העומד ממרחק:

עם גחלי רתמים. דומה אתה עם גחלים מעצי רותם כי עם שהם נראים כבוים מבחוץ בוערים המה מבפנים כן אתה תדבר חלקלקות ובסתר תדבר עליו לה״‎ר:

שנונים. חדודים כמו שננו כחרב לשינם (לעיל סד):

חצי גבור שנונים, אתה דומה כחצי גבור השנונים שממית מרחוק, וכגחלי רתמים שאין נשמרים מהם והם בוערים באש מקרוב, וזה נגד שפת שקר שאומר לה"ר ברחוק וממית, ולשון רמיה מרמה אותו בקרוב ושורף אותו בהבל פיו: