יֵ֭בֹשׁוּ וְיִסֹּ֣גוּ אָח֑וֹר כֹּ֝֗ל שֹׂנְאֵ֥י צִיּֽוֹן׃

יבשו - באחרונה.

וטעם ציון - כנסת ישראל.

יבושו ויסוגו אחור. ממחשבותם הרעה עלינו:

שונאי ציון. האומות אינם שונאי ציון אבל אוהבים אותה עד שנלחמים בעבורה אלא פירושו שונאי בני ציון והם ישראל:

יבושו. בראותם שיצאתי מתחת ידיהם:

ויסוגו אחור. דרך המתבייש לחזור לאחוריו בדרך בואו:

ויסוגו אחור. ענין החזרה לאחור כמו לא נסוג אחור (ש״ב א):

יבושו. לכן כל שונאי ציון (שהוא השונאים קדושת ישראל ואל מעוזם שזה נרמז בציון ששם היה מקום הקדושה והשכינה) הם יבושו בפ"ע כי אין להם חלק בה' ויסוגו אחור ע"י עונשי ה':