תְּהִלִּים קכ״ט · ח׳

וְלֹ֤א אָמְר֨וּ ׀ הָעֹבְרִ֗ים בִּרְכַּֽת־יְהֹוָ֥ה אֲלֵיכֶ֑ם בֵּרַ֥כְנוּ אֶ֝תְכֶ֗ם בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָֽה׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ולא - מנהג העוברים לאמר לקוצרים השם יברך את אשר נתן לכם. והטעם: כי בני אדם לא ישבחו על תורתו ואמונתו בלבם שאין בם אמונה, על כן דימה ישראל שומרי תורה בזורעים וגויי הארצות השומרים הבליהם, דימה לחציר גגות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

ברכת ה' אליכם. כמו שאמר בועז: ומה שאמר ברכנו אתכם בשם ה'. הוא כפל דבר ועל חציר גגות לא יאמר זה כי אינו זרע ברכה ולא יבא לידי קצירה ותודת ישראל המשיל לזרע ברכה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ולא אמרו. דרך העוברים בצד הקוצרים לומר להם ברכת ה׳‎ אליכם וברכנו אתכם וגו׳‎ אבל על חציר הגגות לא אמרו העוברים כזאת כי לא בא לכלל קצירה וכחציר הזה יהיו שונאי ציון כי יכלו מן העולם עד לא יבואו ימי הזקנה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ולא אמרו העוברים, דרך העוברים לברך את הקוצרים, ובעת שהתבואה מתברכת הם אומרים ברכת ה' עליכם, ובעת בצורת הם אומרים ברכנו אתכם בשם ה' שתחול הברכה מעתה, והם לא יתברכו מן העוברים כי יהיו לקללה ולא לברכה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל