פֶּן־יֹאמַ֣ר אֹיְבִ֣י יְכׇלְתִּ֑יו צָרַ֥י יָ֝גִ֗ילוּ כִּ֣י אֶמּֽוֹט׃

פן יאמר, יכלתיו - יכול פועל עומד, על כן כמו יכלתי לו, כמו ויזעקוך, ויזעקו אליך, או לך.

ואני בחסדך בטחתי הם חושבים כי אין לי מושיע; ואני בחסדך בטחתי שתושיעני.

יגל לבי בישועתך כנגד צרי יגילו כי אמוט. וכשתושיעני יגל לבי, והם יאבלו.

אשירה ליהוה אז כשיושיעני אשירה ליי' ואומר לו הודאות.

כי גמל עלי: ולא ישנתי שנת המות. ובדרש (שוחר טוב): כנגד ארבע צעקות ארבע נחמות: ואני בחסדך בטחתי בבבל; יגל לבי בישועתך במדי; אשירה ליי' ביון; כי גמל עלי באדום.

פן יאמר. אם לא למעני יעשה פן יאמר האויב יכלתיו ורמה ידי וצרי ישמחו כאשר אהיה נוטה ליפול בארץ:

יכלתיו. מל׳ יכולת וכח:

פן, ונגד מ"ש עד אנה ירום אויבי עלי, אמר פן יאמר אויבי יכלתיו, ויש הבדל בין צר ואויב, שהצר הוא המציר בפועל, והאויב דורש רעה ואינו מציר בפועל, ואומר רבותא שע"י שהסתיר ה' פניו ממנו הוא ניתן ביד מעיקיו עד שהאויב הגם שאין דרכו ללחום אתו בפועל רק דורש רעתו בסתר, יאמר יכלתיו, כאלו במה שדרש רעתו די להפילו ולא היה צריך ללחום נגדו כלל, והצר שדרכו ללחום יראה שהתמוטט מעצמו ע"י השגחת ה':