שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה ׀ בָּרְכ֣וּ אֶת־יְ֭הֹוָה כׇּל־עַבְדֵ֣י יְהֹוָ֑ה הָעֹמְדִ֥ים בְּבֵית־יְ֝הֹוָ֗ה בַּלֵּילֽוֹת׃

שיר המעלות הנה ברכו - הנה כאשר תהיו כטל חרמון מבורכים, הנה אתם חייבים לברך את השם.

וטעם בלילות - שתברכוהו גם בלילות על הטובות שעשה עמכם והוא מדבר לכהנים על כן -

שיר. הנה כשיצוה ה' לכם את הברכה, ברכוהו גם אתם בתהילתכם כל אחד כפי שכלו:

כל עבדי ה'. הם החכמים והחסידים העומדים ממטתם בלילות ובאים להתפלל בבית ה' ולהודות על שמו:

העומדים וגו׳‎. להלל את ה׳‎ בבית המקדש:

שיר המעלות, בשיר הזה יסד פינה נפלאה על יסודי האמונה, והוא שהמקור העליון אשר לא יכזבו מימיו, יתברך ויתרבה ע"י מעשה התחתונים, כי ה' ישפיע הטוב לטובים והשפע למוכנים, ובעת שהדור בלתי ראוים לקבלו אז מעין נרפש ומקור משחת וצינורי השפע לא יריקו ברכתם וזה ענין הברכה שישראל מברכים את ה', שהוא שבמעשיהם הטובים ובתפלותיהם ימלא את הברכה העליונה פלג אלהים מלא מי החסד הטובה ורחמים, ועל הארץ יריקוה, וכשירעו מעשיהם יבשו אפיקי מים ונהר יחרב ויבש, וכמ"ש חז"ל שישראל מוסיפים כח בגבורה של מעלה, והברכה צורך גבוה, וכמ"ש בספר ארצות החיים (בארץ יהודה סי' ה') בפי' מלת ברוך בכמה ראיות, וז"ש הנה ברכו את ה', ר"ל תנו לו ברכה את גולות עלית ואת גולות תחתית על ידי מעשיכם הטובים, אתם כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות, כעבדים נאמנים העובדים ביום ובלילה ולא ימושו ממשמרתם רגע, אתם תברכו את ה' ותתנו עז לאלהים: