יְ֭הֹוָה שִׁמְךָ֣ לְעוֹלָ֑ם יְ֝הֹוָ֗ה זִכְרְךָ֥ לְדֹר־וָדֹֽר׃

ה' - אחר שהזכיר אלה השתים הראיות אמר על כן: שמך לעולם עומד וזה השם נודע לישראל לבדו, ועליו הוא נקרא והוא יעמוד, כי השם יעמידנו ואם עבר על ישראל רע, עוד ישוב כשהיה על כן -

שמך. הפסוק כפל הענין במלות שונות ור"ל באלה הנפלאות שעשית עם ישראל:

ה׳‎ שמך לעולם. ר״‎ל כאשר כחו מאז כן כחו עד העולם:

זכרך. היא היא כי בשמו יזכר וכפל הדבר לחזוק:

ה' שמך לעולם, ר"ל הנה ראינו מאתך שני מיני הנהגות, א. הנהגה המסודרת מששת ימי בראשית וזה נקרא שם ה', כי הוא השם שבו נודע תמיד מעולם ועד עולם בלי השתנות, ב. הנהגה הנסית המתחדשת בעת מן העתים וזה נקרא זכרך, כמי שעושה מעשה גדול לפי שעה כדי שיזכרו בו וזה אינו קבוע לעולם בלי השתנות, רק הוא לדור ודור, שהנהגת הנס הוא רק לפי הדור ולפי הצורך בכל דור: