לְמוֹלִ֣יךְ עַ֭מּוֹ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃

למוליך - בענן וזה חסד, או במדבר הגדול ככתוב: לכתך אחרי במדבר.

למוליך עמו במדבר. ארץ שלא עבר בה איש ולא היה שם דרך והוא בחסדו הוליך אותם בענן יומם ובעמוד אש לילה ומרא' להם הדרך, ועוד במדבר שהיה ארץ ציה וצלמות והוא ספק להם בחסדו כל צרכם זה החסד יסופר לעולם:

למוליך. ר״‎ל היה מוליכם בדרך הישר ע״‎י עמוד הענן:

למוליך, וגם זה היה מחסדי ה' שעי"כ למדו לדעת דרכי ה' ותורתו, ולהשליך מלבבם ציורים הרעים שנחלו מן המצריים, כמ"ש באה"ש דרוש ב' וכבר התבאר במדרש, שע"י שהוליכם במדבר ונצטערו נתוסף להם ארץ סיחון ועוג, וז"ש שעי"כ למכה מלכים גדולים, ונתן ארצם נחלה, עד שגם הטלטול במדבר שהיה ממדת הדין הקשה, היה מצד חסדיו ורחמיו: