וָ֭אֹמַר אַךְ־חֹ֣שֶׁךְ יְשׁוּפֵ֑נִי וְ֝לַ֗יְלָה א֣וֹר בַּעֲדֵֽנִי׃

ואומר - כמו אמרתי אני עם לבי ומלת ישופני מגזרת נשף ואם הם שנים שרשים, כמו: כי מולים הם ונמלתם וכמהו אחרים.

והנה ישופני - כמו יסתירני. והטעם: אולי החשך יסתירני שלא תראה מה אני עושה, או מחשב.

ומלת ישופני - מושכת אחרת כמו והנבואה עודד הנביא והנה ולילה ישוב אור בעדני וזה אור כמשמעו. ור' משה אמר: כל הלילה יהי אור בעדני. והנכון בעיני: מה שהזכרתי והעד -

ואומר אך חשך ישופני. ישופני מגזרת נשף, אמר אם אומר ואחשב כי החושך יחשיכני ויסתירני שלא תראה אותי ומעשי ומחשבתי, ולילה אור בעדני. ר"ל ולילה שהוא חושך האור בעדני, ותראני בלילה כמו ביום:

ואומר. ואם אומר אך חשכת הלילה יחשיך בעדי ובו אסתר:

ולילה. אבל הלילה האיר בעדני ותראני בלילה כמו ביום:

ישופני. ענין חשך כמו על הרי נשף (ירמיהו י״ג:ט״ז):

בעדני. נגדי:

ואומר, וגם אם חשבתי לאמר שהחשך ישוף ויחשיך אותי לבל תראני, ולילה (ישוף) אור בעדני, שמקום החשך יחשיך גם ביום ומכ"ש בלילה שאז לא תראני ושם אסתר, אבל גם זה לא יועיל, כי.