לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִֽשְׁחִ֗יתוּ הִֽתְעִ֥יבוּ עֲלִילָ֗ה אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃

אמר נבל בלבו וגו'. שני מזמורים אמר דוד בספר זה בענין א' הראשון על נבוכדנצר והשני (לקמן נג) על טיטוס הרשע זה נתנבא על נבוכדנצר שעתיד ליכנס להיכל ולהחריבו ואין א' מכל חיילותיו מוחה בידו:

למנצח אמר נבל - הפך חכם, בעבור שידמה שאין אלהים, בעבור זה השחיתו דרכם והתעיבו מעלליהם, כמו ובעלילותיך אשיחה, אין עושה טובה.

למנצח לדוד זה המזמור גם כן הוא על לשון הגלות.

אמר נבל בלבו אין אלהים נבל הוא מלך האמות שישראל בידן, וחושב בלבו בהרעו לישראל ובנגשו אותם, כי אין אלהים ואין שופט ודין בעולם לשלם לאיש כמעשהו.

השחיתו הוא ועמו.

התעיבו עלילה עשו מעשה תועבה.

אין עשה טוב: אין בהם אחד שיעשה טוב אלא כלם השחיתו מעשיהם, וכל מעשיהם הם לרעה, כי חשבו כי אין רואה יי'.

אמר נבל. נבוזראדן המחריב את בית המקדש אמר בלבו אין אלהים הכל לפי המקרה:

השחיתו. הוא ועמו ואמר הכל בלשון עבר כי במראה הנבואה רואה כאלו כבר עשוי:

התעיבו עלילה. עשו מעשים תעובים ואין בהם מי שיעשה טוב:

נבל. אדם פחות ושפל:

עלילה. פעולה:

למנצח לדוד, מזמור זה הוכפל בספר זה (סימן נ"ג), עם קצת שינוי, והתבאר אצלי, שמזמור זה אמרו דוד על נס שנעשה לו שנצול מאויב שהרע והצר לישראל, וכאשר בא נס סנחריב בימי חזקיה ראו שמזמור זה טוב להודות בו גם על נס זה ותקנוהו עם הוספה קצת ויחסוהו לדוד כי הוא תקנו, ובזה נבא אל הבאור אמר נבל בלבו אין אלהים שהמלך שבא עליו הכחיש מציאות ה', כמו שגם סנחריב כחש בה' ושלח לגדף אלהים חיים, וגם השחיתו והתעיבו עלילה, שכל חילו כולם השחיתו מעשיהם לעשות רעות ותועבות, עד שאין עושה טוב אפילו טוב נימוסי חסד או רחמים, ובאשר נמצא ביניהם איש אחד שהיה נראה שמאמין בה' ונותן לו כבוד (כמו שהיה במחנה סנחריב שאמרו חז"ל שנ"נ נתן כבוד לה' ורץ אחר השליח ששלח מרודך בלאדן שהקדים שמו של חזקיהו לשמו של הקב"ה ובעבור זה נשארו ממחנה סנחריב הוא ועוד עשרה אנשים עמו כמ"ש חז"ל), בל תאמר שאלה יש להם זכות, עז"א ה' משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל כי באמת גם הם לא האמינו באלהים מצד שדרשו את אלהים ע"פ השכל להשכיל באמתו ולדרוש דרכיו וארחותיו, כי לא היה זה אלא מן השפה ולחוץ, וה' היודע מצפוני לב השקיף אם מאמינים בו באמת ע"י שישכילו דרכיו וידרשו ארחותיו, וראה, כי הכל סר, שגם היחידים האלה סרו מן הדרך, ויחדיו נאלחו בתועבות, עד שאין עושה טוב אין גם אחד, שגם האחד שנראה לנו שהוא נותן כבוד לה' ג"כ אין עושה טוב, כי לבו מלא און והוא מכחיש וכופר ג"כ: