עֲצַת־עָנִ֥י תָבִ֑ישׁוּ כִּ֖י יְהֹוָ֣ה מַחְסֵֽהוּ׃

עצת עני - הוא ישראל וכל עצתי היא כי ה' מחסהו.

עצת עני תבישו ועתה עצת עני תבישו,

כי יהוה מחסהו: לפי ששם יי' מחסהו; וזהו עצתו ודעתו להמלט מידכם, כי אין לו מחסה אחר, ואתם מבישים עצתו לפי שאין אתם רואים העונש במהרה, ואומרים לעניים: איה אלהיכם יקומו ויעזרכם (דברים לב לח)!

עצת עני. אתם מביישים עצת עם עני שאומר בעצתו אשר ה׳‎ מחסהו כי תכחשו לומר אין אלהים:

עצת, אתם תבישו עצת עני, שהוא ישראל שלא הכינו עצה וגבורה למלחמה רק ה' מחסהו, וסמכו על הנס שה' יעזר לו וזה היה לשחוק בעיניכם, כמ"ש סנחריב פן יסית אתכם חזקיהו לאמר ה' יצילנו ההצילו אלהי הגוים וכו', אבל מי יתן מציון ישועת ישראל, כשתהיה התשועה ע"י ה' השוכן בציון אז יגל יעקב, כי בזה יתקדש שם ה' לעיני הגוים, ובאשר בזה ראה ברוה"ק את העתיד מה שיהיה מנס סנחריב שתהיה התשועה מציון וה' שב שבות עמו אז, תקנוהו שנית על נס סנחריב כמו שיתבאר בסימן נ"ג: