שיתה - אמר רבי משה: כי שמרה שם כמו שמירה על משקל עצמה ירבה. ולפי דעתי: כי הפועל חסר כמו שיתה ה' מחסום, או כדמות מחסום.
ומלת שמרה - כמו: שמרה נפשי והצילני.
ומלת נצרה - לשון צווי והדגש נוסף בצד"י, לדבר בה צחות, כמו: אם יקרך עון וככה צד"י נצרה, כי היא חייך.
ומלת דל - כמו דלת, כי התי"ו סימן לשון נקבה הדלת תסוב על צירה, והנה הטעם כמו: פתחי פיך והטעם שיעזרנו שלא ידבר בלשונו מה שאיננו נכון.
שיתה ה' שמרה. שם בשקל חכמה עצמה, ופירוש שיתה ה' משמר לפי שלא אכשל בתפילתי אלא כמו שלבי נכון אליך כן תהיה תפילתי נכונה, כמו שכתוב לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון, וזה הפסוק כפול בענין במלות שונות: ופי' דל שפתי. כמו דלת, ונקראו שפתים דלת לפי שהם נפתחות ונסגרות, וראוי למי שהוא נכון לעשות שפתיו כדלת שהוא נפתח ונסגר לצורך כן לא יפתחו שפתיו אלא לצורך:
שיתה. שים שמירה לפי לבל אדבר דבר שאינו הגון:
נצרה. תן שמירה על הרמת שפתי למען ירומו לדבר וכפל הדבר במ״ש לגודל השמירה:
דל. ענין הרמה כמו דלו עיני למרום (ישעיה לח):
שיתה, מוסיף עוד שתשית שיהיה משמר על פי, שבעת ירצה פי, לבקש דבר יעמוד השומר למלאות הדבר תיכף, מוסיף עוד (שיתה) נצרה על דל שפתי, שתשית נוצר ומשמר על הגבהת שפתי, שאם אגביה שפתי אף שלא אדבר עדיין בפי, ימלא הדבר, וע"כ אמר נצרה שהנוצר הוא יותר מן השומר:
