אֶשְׁפֹּ֣ךְ לְפָנָ֣יו שִׂיחִ֑י צָ֝רָתִ֗י לְפָנָ֥יו אַגִּֽיד׃

אשפוך - בעבור היות הקול בגלוי, יהיה שיחי בסתר.

ואמר אשפך, שיחי תפלתי:

צרתי אגיד. אע"פ שידועה לו אגידנה לפניו בתפילתי:

אשפוך. ר״‎ל ארבה לספר התלאות הבאות עלי:

שיחי. ענין ספור התלאות:

אשפך, במערה לא אוכל לשפוך שיח, שהשיח הוא ע"י סימנים ורושמים שע"י יוכר חולשתו וצרתו, וזה א"א במערה בחשך, אבל לפניו אשפך שיחי, צרתי, במערה לא נמצא מי שאגיד לפניו צרתי החיצונית כי אין איש מושיע, אבל לפניו אגיד צרתי: