הַבֵּ֤יט יָמִ֨ין ׀ וּרְאֵה֮ וְאֵֽין־לִ֢י מַ֫כִּ֥יר אָבַ֣ד מָנ֣וֹס מִמֶּ֑נִּי אֵ֖ין דּוֹרֵ֣שׁ לְנַפְשִֽׁי׃

הבט - אמר רבי משה: כי הם על לשון צווי. ולפי דעתי: כי הבט - שם הפועל כמו והצל תציל וראה כמו ראות גם הוא שם הפועל, על משקל למען היה לה ברק.

הבט ימין וראה. שניהם מקור הבט וראה ואינם ציווי, רוצה לומר כשאביט ימין ושמאל אין מי שיכירנו ויחוס עלי ועל טילטולי:

אבד מנוס ממני. כי כשאחשוב בזה המקום אלך ושם לא ידעני שאול ולא ירדוף אחרי אין לי מקום שאנוס שם כי בכל מקום שאלך מבקש אותי: וזכר ימין. ולא זכר שמואל דרך קצרה כמנהג המקרא כי מהאחד יובן האחר:

אין דורש לנפשי. מכל גואלי וקרובי אין מי שידרוש לנפשי שמבקש שאול להמיתני כי מיד מלך לא אמצא גואל אם אתה לא תגאלני לפיכך:

הבט. כשאביט ימין ושמאל ורואה אנכי אם יש לי מכיר אבל אין לי מכיר לחשוב עלי לדבר טוב בפני שאול:

אבד מנוס. אין לי למי לנוס לעזרה:

הבט ימין. כמו הבט ימין ושמאל כי מהאחד יובן האחר ואחז דרך קצרה:

הביט ימין, ואם אלך לצד דרום, אבל שם אין לי מכיר, ואם אנוס לאחור לצד מערב, אבל מנוס אבד ממני, כי האויבים הם אחריו (וצייר שבצד אחד בצפון שם ההר שבו המערה הסוכך בעדו מלכת, ויתר הג' צדדים מוקפים מאויבים), וכן לא אוכל לקוות איזה עזר מחוץ מאוהב ומושיע, כי אין דורש לנפשי: