הַשְׁמִ֘יעֵ֤נִי בַבֹּ֨קֶר ׀ חַסְדֶּךָ֮ כִּֽי־בְךָ֢ בָ֫טָ֥חְתִּי הוֹדִיעֵ֗נִי דֶּרֶךְ־ז֥וּ אֵלֵ֑ךְ כִּי־אֵ֝לֶ֗יךָ נָשָׂ֥אתִי נַפְשִֽׁי׃

השמיעני - כאילו קול יקראני ממרום כי משם יעשה עמי חסד.

וטעם בבקר - כי רובי ההליכות והמלאכות תחלתם בבקר.

וטעם אליך נשאתי נפשי - כמו: ואליו הוא נושא את נפשו.

בבוקר. ר״‎ל בהשכמה בזריזות רב:

דרך זו אלך. הדרך אשר אלך בה להנצל מיד האויב:

נשאתי נפשי. אני נושא נפשי למעלה להסתכל בך ולבטוח עליך:

השמיעני, עתה סדר ארבע בקשות, א. שישוב רוחו אל נדנו וישאר בחיים, וע"ז ממליץ השמיעני בבקר חסדך, כאילו מן חשכת הלילה יאיר הבקר ועמו חוט של חסד הבשורה שהחייהו ה' וזה תעשה אחר שבך בטחתי, ב. שתוציאני מן המערה ותודיעני דרך זו אלך, שאצא מן המחשך הלז כי אליך נשאתי נפשי שאתה תנחני במעגלי צדק: