חַסְדִּ֥י וּמְצוּדָתִי֮ מִשְׂגַּבִּ֢י וּֽמְפַלְטִ֫י־לִ֥י מָ֭גִנִּי וּב֣וֹ חָסִ֑יתִי הָרוֹדֵ֖ד עַמִּ֣י תַחְתָּֽי׃

חסדי - הנה אתן לך כלל תאמר אלהי תהלתי גם תהלתי לבדו כמו הוא תהלתך אלהי צורי ברוך ה' צורי וכן אלהי חסדי גם חסדי ומצודתי. כי הטעם הכח שקבל מהעליון. והנה חסדי - במנוחתי. ומצודתי - בצרתי.

הרודד עמי - יאמר כי הכל הבל כי מי יוכל לעמוד לפני מי שהשם עזרו.

חסדי. אמר אלהי חסדי ואמר אלהי צורי, ואמר צורי ואמר אלהי תהילתי, ואמר הוא תהילתי לפי שהשם והתואר ישתוו בו יתברך: ומה שאמר לי, אחר יו"ד הכינוי הוא תוספת:

הרודד עמי תחתי. הרודד פירושו כתרגומו מתרגמינן וירקעו ורדידו:

עמי. כמו עמים ויתכן לפרשו כמשמעו בלא חסרון מ"ם אלא שתהיה היו"ד לכינוי המדבר והוא שאול והסומכים אותו:

חסדי. הוא העושה עמדי חסד והוא לי למבצר חזק והוא משגבי:

ומפלטי. ומציל אותי ולתוספת ביאור אמר לי:

מגיני. הוא לי מחסה כמגן:

הרודד. השוטח עמי להיות מצע תחתי ונכנעים לי ועל משפחת בית שאול יאמר שהיו מבני עמו והיו לו לאויבים ואחר זה נפלו בידו ומשל בהם:

ומצודתי. עניינו מבצר חזק:

הרודד. ענין שטיחה ורקיעה כי וירקעו את פחי הזהב (שמות ל״ט:ג׳) ת״א ורדידו וכן לרד לפניו גוים (ישעיהו מ״ה:א׳):

חסדי, וכן ההצלה מן האויב הוא ג"כ ע"י ה', ובאר בזה ג' מדרגות, א. בעת שאסגר מפני אויב במגדל עז, הוא חסדי ומצודתי, הוא הבעל חסד שמקבל אותי במצודה שלו ובערי מעוזו, ב. גם בעת שימצאני האויב בדרך טרם אכנס אל המצודה, הוא משגבי ומפלטי מידו אל המצודה, ג. גם בעת שלא אברח אל המצודה כלל הוא מגני מפני חצי האויב ובו חסיתי. וחוץ מזה הוא הרודד עמי תחתי, גם ממשלתי על ישראל היא ג"כ ע"י ה', אחר ההצעה הזאת מבקש בל יושיעהו ה' ע"י נסים נסתרים עד שידומה למראות עין שהוא לוחם בדרך מלחמה ונשגב במצודה ובמגן, הלא ראוי שיושיעם שלא על ידי אמצעי, בענין שיכירו כולם כי יד ה' עשתה זאת, ומקדים לאמר.