וַיָּ֤רֶם קֶ֨רֶן ׀ לְעַמּ֡וֹ תְּהִלָּ֤ה לְֽכׇל־חֲסִידָ֗יו לִבְנֵ֣י יִ֭שְׂרָאֵל עַ֥ם קְרֹב֗וֹ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ {פ}

ואמר חסידיו - והזכיר לבני ישראל ומלת עם איננה סמוכה אל קרובו - רק פירושו שהוא קרובו שהוא קרוב אל העם וכמוהו: לאיש חסידך.

וירם. והראה זה לכל העולם כי הכל בכחו כשהרים קרן לעמו שיוציאם מן הגלות ויקבצם בעמים וירם קרנם על כל העמים זהו תהלה לכל חסידיו הם בני ישראל שהוא עם קרובו וכולם יהללויה:

וירם. הוא ירומם קרן ממשלה לעמו וירבה תהלה לכל חסידיו עם הקרוב לה׳‎ הללויה. ולזה מעתה הללו את יה:

קרן. השאילו המלה ההיא להתחזקות וממשלה על כי בעלי הקרן יתחזקו בו בהלחמם עם מי:

שירים קרן לעמו שישראל התרוממו מן העולם השפל לעלות בהר ה' והם עלו בהר הקדש אל ראש הסולם ונגשו אל ה', ובזה תהלה לכל חסידיו, שהחסידים שהם יתקרבו בעלותם במעלות עד ה' יהללו לאמר שישראל הם עם קרובו, כי הם התקרבו עד ראש המחול והעגולה, עד שתהלת החסידים תעלה עם התהלה הראשונה שפתח בה הללוהו במרומים, כי גם הם יעלו למרום והם עם קרובו: