אֵ֣שׁ וּ֭בָרָד שֶׁ֣לֶג וְקִיט֑וֹר ר֥וּחַ סְ֝עָרָ֗ה עֹשָׂ֥ה דְבָרֽוֹ׃

אש וברד שלג וקיטור - וכולם מן הארץ הם בראיות חכמת התולדת והאש, היא הממיתה בריחה וההפך וברד והפך שלג קיטור והוא האיד העולה כדמות עשן , שהוא חם ורוח סערה עושה דבר השם בכל מקום והנה הזכיר גם אלה שהם על הארץ ואחר כן הזכיר -

אש וברד. הזכיר הנהוים באויר שגם הם מן הארץ והם אש וברד שלג וקיטור, כי בריאתם מן הארץ וחכמי התולדות יקיימוה בראיות גמורות, וגם בדברי רז"ל מצאנו כן:

אש. הוא אש הברק ששורף הדבר שנפלו בו:

ברד. ידוע והוא הפכו שהוא קר וכן שלג קר ותמורתו קיטור שהוא חם והוא האויר עולה מן הארץ דומה לעשן:

רוח סערה עושה דברו. הוא האויר המתנועע וכשהוא מתנועע בחזקה מפיל הארזים הגבוהים והבניינים והאניות שבים: ואמר עושה דברו. להודיע כי הוא איננו במקרה אלא הוא מצוה אותו להתנועע ובדברו ובמצותו הוא מתנועע לעונש המקבליםף

עושה דברו. המקיים גזרתו לעקור ארזים ולהפך הפינות וכדומה:

וקיטור. הוא האד העולה מן הארץ דומה הוא לעשן:

אש, הוא יסוד האש, וחושב תולדות שני יסודות אלה, ברד שלג תולדות המים, קיטור, תולדות האש, רוח יסוד הרוח, תולדתו הוא סערה עושה דברו, כי הסערה מוכנת לפעמים לשליחות ה', ונגד יסוד העפר אמר.