בָּ֘חַ֤נְתָּ לִבִּ֨י ׀ פָּ֘קַ֤דְתָּ לַּ֗יְלָה צְרַפְתַּ֥נִי בַל־תִּמְצָ֑א זַ֝מֹּתִ֗י בַּל־יַעֲבׇר־פִּֽי׃

בחנת לבי - אתה תדע כל מחשבותי.

וטעם בלילה - בהתבודדו מבני אדם.

בל תמצא - פסול או מום.

בל יעבור פי - כמו: ומים לא יעברו פיו, והנה מחשבתו בדברי פיו ואיננה להפך.

בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא באותו הלילה בחנת ופקדת לבי וצרפתני ולא מצאתני נקי. ואמר:

זמתי בל יעבר פי: מה שחשבתי לומר בחנני יי' ונסני (שם כו ב), הלואי שלא יעבר פי ולא הייתי אומר אותו הדבר שנתגאתי בו ונכשלתי בו. ואמר:

בחנת לבי. לדעת מחשבותי והשגחת בי בלילה והוא עת שמחשבת האדם צלולה צרפתני. כצורף הזה הצורף כספו לדעת הטובה היא כן בחנת אותי ולא מצאת בי מחשבת רשע:

זמותי. מחשבותי אינם עוברים דברי פי רצה לומר כמחשבותי כן אמרי פי:

פקדת. ענין זכרון והשגחה כמו וה׳ פקד (בראשית כ״א):

זמותי. ענין מחשבה:

בחנת, נגד מה שלא חטא במחשבה אומר אתה בחנת את לבי שהיא מחשבת הלב, במה שפקדת לילה שבלילה היא עת המחשבה ופקדת בל אהרהר בלילה מחשבות לא נכונות, הנה צרפתני ולא תמצא כי זמותי דבר אשר בל יעבר פי שמחשבה אשר אין ראוי להוציאה בפי לא חשבתי גם בלבי, דבר שאסור לאמרו בפה נזהרתי ממנו מלחשבו גם במחשבת הלב: