כִּֽי־אַ֭תָּה תָּאִ֣יר נֵרִ֑י יְהֹוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חׇשְׁכִּֽי׃

כי - הזכיר כי אתה תאיר נרי והוא משל למזלו הטוב.

כי אתה תאיר נרי הצרה היא החשכה, והתשועה ממנה היא האורה והנגה; וזהו שאמר: יהוה אלהי יגיה חשכי:

תאיר נרי. רצה לומר תשלח לי עזרה:

יגיה חשכי. יושיעני מן הצרה:

יגיה. יזריח ויאיר:

כי, ויש הנהגה שאינה מכוונת כלל עם מעשה האדם, והם בשני דברים, א. בענין הודעת האמתיות והוראת הדרך בו ישכן אור, ועז"א כי אתה תאיר נרי, ר"ל כי האדם מצד טבע חמרו וכחותיו אינו מוכן שיתפלש עליו אור האלהי ושידע האמתיות, אולם מצד שכלו הוא מוכן לקבל האור, ומצד זה נמשל אור השכל לנר המאיר חשכת הנפש, כמ"ש נר אלהים נשמת אדם, אולם הנר הזה לא יאיר מעצמו רק ע"י אור ה' המעלה נר הנפש והאיר אל עבר פניו, שהשכל בחקירותיו א"א שישיג אור האמת, רק ה' יאיר נרו עד שיאיר באור ה', מצד זה אמר כי אתה תאיר נרי, אולם החשך והערפל המסבבים את הנר הזה שהם כחות החמריים הסוככים עליו, הם חשך ממשי, עד שאינם מוכנים לקבל נוגה מן האור הזה, וגם לזה צריך עזר ה' שיעשה החשך הזה מוכן אל שיגיה מן האור הזה, ועז"א כי אתה אלהי תגיה חשכי, ומשל הנר הוא הודעת האמונות האמתיות והנבואה אשר ישפיע על שכל האדם, ומשל הגהת החשך הם המצות שנתן ה' בם יוסרו ענני החומר ע"י הקדושה והזדככות, ושניהם הם מאת ה' מבלי ימתין על האדם: