ר֣וּמָה יְהֹוָ֣ה בְּעֻזֶּ֑ךָ נָשִׁ֥ירָה וּֽ֝נְזַמְּרָ֗ה גְּבוּרָתֶֽךָ׃ {פ}

רומה - שב להודות השם בסוף המזמור, כי כל זה יקרה לאויב בסוף בעוז השם כאשר החל: ה' בעזך ישמח מלך.

רומה יהוה בעזך העי"ן בקבו"ץ שפתים. יאמרו כל ישראל: רומה יי' על האיבים בעזך, כי העז והגבורה לך היא, לא לנו!

נשירה ונזמרה גבורתך: ובעזך ובגבורתך שתתן לנו נשירה ונזמרה לך ונודה לך כי מאתך הכל.

בעוזך. כפי גודל כחך תרים עצמך להפרע מאויביך ואז נשירה וגו׳‎:

רומה, יען פתח ה' בעזך ישמח מלך בקש שירים ה' בעזו, לעשות נקמה בגוים ובזה נשירה ונזמרה גבורתך: