כִּֽי־תְשִׁיתֵ֣הוּ בְרָכ֣וֹת לָעַ֑ד תְּחַדֵּ֥הוּ בְ֝שִׂמְחָ֗ה אֶת־פָּנֶֽיךָ׃

כי - אמר השם לאברהם והיה ברכה והמשורר אמר: ברכות לעד - לנצח הוא וזרעו.

תחדהו - מגזרת חדוה.

כי תשיתהו ברכות לעד ברכות כמו והיה ברכה (שם יב ב). ואמר: לעד כי אפילו אחר מותו יתברכו בו, כמו בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה (שם מח כ). או פרוש: לעד על זרעו, כי כמו שיתברכו בו יתברכו בזרעו, כמו שאר לאברהם והתברכו בזרעך (שם כבי ח).

תחדהו תשמחהו מן ויחד יתרו (שמות יח ט). ומה שאמר

בשמחה אחר תחדהו, לחזק השמחה, כמו וטבח טבח (בראשית מג טז); ומעלה מעל (ויקרא ה כא); יבשו בשת (ישעיהו מב יז); ויצם דוד צום (שמואל ב יב טז); והדומים להם.

את פניך: כשתאים אליו פניך זו היא השמחה הגדולה שתהיה לו. לא ישמח ברב חילו וברב זהבו וכספו, אלא עם פניך שתפנה אליו, כמו ופניתי אליכם (ויקרא כו ט), ותאיר אליו פניך. ופנות פני האל ואור פניו היא ההצלחה שנותן לאדם בכל אשר יעשה.

כי תשיתהו. תשים אותו לעולם לברכה כי הכל יברכו בו לומר שיהיה כמוהו תחדהו. תשמחו בשמחת ראיית פניך:

תחדהו. מל׳ חדוה ושמחה כמו ויחד יתרו (שמות י״ח):

כי תשיתהו, אח"כ רצה לבנות הבית ובאהו הבטחה ע"י נתן הנביא שלא תסור המלכות מביתו עד עולם, כמ"ש והקימותי את זרעך וגו' וחסדי לא אסיר מעמו וגו' ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם, ואז בא המלך דוד וישב לפני ה' וגו' ויאמר אתה ה' אלהים ודבריך יהיו אמת וגו' ומברכתך יבורך בית עבדך לעולם (שמואל ב ז׳:כ״ט) וז"ש בעת שתשיתהו שיהיה ברכות לעד, אז תחדהו בשמחה בעת שיהיה את פניך היינו בעת שישב לפני ה', כי אז אמר בשמחתו לאמר כי המלך בוטח בה', כמ"ש ודבריך יהיו אמת, ושהוא בוטח בחסד עליון אשר החסד הזה בל ימוט, כמו שבארתי (שם ולקמן פ"ט) שכסא דוד ע"י שהוכנה על החסד של ה', החסד הוא דבר שאינו פוסק לעולם, עיי"ש: