עֵינַ֣י תָּ֭מִיד אֶל־יְהֹוָ֑ה כִּ֤י הֽוּא־יוֹצִ֖יא מֵרֶ֣שֶׁת רַגְלָֽי׃

עיני - הנכון בעיני: כי טעם מרשת רגלי תאות היצר הרע והנשמה נתפשת ברשת התאוה, וזה דרך משל ואם השם לא יעזרהו, אין לאל ידיו לצאת מהרשע, על כן הוא יוציא.

עיני תמיד אל יהוה כי הוא מבטי ואליו אני נשא את עיני, ולא לעזרת אחר.

כי הוא יוציא מרשת רגלי: פרושו מרשת העונות או מרשת האויבים, לפי מחשבתם שהם חושבים ללכדני. ועל האויבים מאמות העולם דבר שהם אויבי ישראל, כמו שאמר בסוף המזמור. ועד הנה דבר בצרכי הנפש; ועתה ידבר בצרכי הגוף, שיצילהו מאויביו, כמו שדבר בהם בתחלת המזמור (פסוק ב) אל יעלצו אויבי לי כי גם הם מצרכי הנפש, כי אם יטרידוהו האויבים במלחמתם לא יהיה לו פנאי בצרכי הנפש.

כי הוא וגו׳‎. ולזה עיני אליו לבטוח בו כי יש תקוה:

עיני, ולכן גם אני בחרתי בדרך זה ועזבתי כל עניני העוה"ז, רק עיני נשואות תמיד אל ה' אל העולם העליון הרוחני, והגם שאדע שע"י שעיני נשואות למעלה אוכל ליפול בקל ברשת אשר פרשו לרגלי, בכ"ז לא אפסק מן הדביקות להסתכל בארץ, כי ידעתי כי אף שיבואו רגלי תוך הרשת הוא יוציא מרשת רגלי: