ק֤וֹל יְהֹוָ֨ה ׀ יְחוֹלֵ֣ל אַיָּלוֹת֮ וַֽיֶּחֱשֹׂ֢ף יְעָ֫ר֥וֹת וּבְהֵיכָל֑וֹ כֻּ֝לּ֗וֹ אֹמֵ֥ר כָּבֽוֹד׃

קול ה' יחולל אילות - הזכיר מדבר כנגד בהדר.

והזכיר מדבר קדש - בעבור היותו גדול ונורא.

והזכיר אילות - כי לידתו קשה והנה הרעם מחוללם. והטעם: יביא להם החיל מהרה ותלדנה בהפתח הרחם האיילה, גם בעבור הפחד.

וטעם: ויחשף יערות - יגלה בנפול האילנות.

יש אומרים: כי טעם ובהיכלו - השמים, כמו: ה' בהיכל קדשו. וטעם שהשוכנים בו יתנו כבוד לשם ואומרים: כמה גדול כבודך. ואחרים אמרו: כי הטעם על הכהנים והלוים העומדים להתפלל. ור' משה אמר: כי הטעם שהשוכנים בהיכלו הוא בית המקדש ולא יפחדו, כי השם יכבדם שלא יבא להם שום נזק בעבור הרעם, על כן אחריו: ה' למבול ישב. והטעם: כי המים השחיתו הרשעים אז נתגלתה מלכות השם, כי עשה בהם משפט והנה השם ימלט חסידיו כנח ובניו וימית שונאיו.

קול יי' יחולל אילות והם הקלים ברגליהם. והחזקים המשילם בארזים ובהרים, והקלים המשילם באילות שהן קלות ברגליהן; רוצה לומר: אז רוכבי הסוסים לא ימלטו ברגליהם כמו שאמר (עמוס ב טו): וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו. או לפי שהמשיל ארץ העמים למדבר המשיל השוכים בה לאילות שהן שוכנות מדבר. ויחשף בסגו"ל אות הנוספת שלא כמנהג הפעלים אשר הם במשקל יפעול אלא בפת"ח, כמו יחלוף ויעבור והדומים. ופרוש ויחשף: כי בהפיל הארזים הנה והנה היערות חשופים. ובהיכלו כלו אמר כבוד. בהיכלו בירושלם יתנו כבוד לאל ששפט את העמים והכניעם אותו היום.

ויחשוף יערות. כי ישבר ויפיל כל עצי היערות וישארו א״‎כ היערות מגולים ופנוים מן האילנות והכל הוא דרך משל על מפלת אויבי ה׳‎:

ובהיכלו. כל הבאים בבית המקדש יאמרו הנה עתה נראה כבודו:

אילות. נקבות מאילים:

ויחשוף. ענין גלוי כמו מחשוף הלבן (בראשית ל׳):

קול, מן הרעש הזה התחוללו האילות ונחשפו היערות, החי וכל צומח, בכל זה נשמע קול ה' ודברו, קול ה' בכל כח, אבל בהיכלו כלו אומר כבוד, שם השתחוו בני אלים אלה הנוראים לפני מלך הכבוד, ותקם סערה לדממה לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשו: