אֲרוֹמִמְךָ֣ יְ֭הֹוָה כִּ֣י דִלִּיתָ֑נִי וְלֹֽא־שִׂמַּ֖חְתָּ אֹיְבַ֣י לִֽי׃

ארוממך - כנגד דליתני כפי מחשבתי שהוא מת

וטעם ולא שמחת - ככתוב במזמור: אשרי משכיל אל דל, כי דרך אחד לשניהם.

ארוממך יהוה כי דליתני שטבעתי בבור החטא ואתה העליתני ממנו.

ולא שמחת איבי לי: שאם לא העליתני ולא סלחת לי היית משמח אותם בעבורי, ועתה לא שמחתם אלא העצבתם.

דליתני. רוממתני במה ששלמה בני הבא מבת שבע בנה המקדש כי בזה ידעו הכל אשר מחלת לי על עון דבת שבע:

אויבי. האומרים עדיין העון הזה שמור בידי:

דליתני. רוממתני כמו דלו עיני למרום (ישעיהו ל״ח:י״ד):

ארוממך, תחלה אמר בדרך כלל, שע"י חליו שמחו אויביו וחשבו שלא יחיה אחרי נפלו, (כמ"ש בסי' ל"ח ובסי' מ"א), ואתה דליתני מן החולי ולא שמחת אויבי לי: