כִּ֤י כָל֪וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֮ וּשְׁנוֹתַ֢י בַּאֲנָ֫חָ֥ה כָּשַׁ֣ל בַּעֲוֺנִ֣י כֹחִ֑י וַעֲצָמַ֥י עָשֵֽׁשׁוּ׃

כי כלו - בחסרון המאכל דרך משל, והזכיר העצמות שהם מוסדות הגוף.

כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כי מהיום שהכה דוד הפלשתי שאמרו הנשים המשחקות: ודוד ברבבתיו (שם יח ז), נאמר (שם ט): ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא והלאה. ומאותו היום היה דוד ביגון ואנחה, כי כפשע בינו ובין המות.

כשל בעוני כחי אמר כי באנחה כשל כחו מפחדו מפני שאול, כי האנחה שוברת גופו של אדם (בבלי ברכות נח ב). ומה שאמר: בעוני כחי כאדם האומר: בעונותי אירע לי כך וכך.

ועצמי עששו: שהם כח האדם ומוסדות הגוף כאלו נרקבו.

ביגון. בעבור היגון כלו ונשלמו ימי חיי וכן ושנותי באנחה וכפל הדבר במ״‎ש:

בעוני. בעבור עוני כשל כוחי ונדבקו עצמי: