יְֽהֹוָ֗ה אַל־אֵ֭בוֹשָׁה כִּ֣י קְרָאתִ֑יךָ יֵבֹ֥שׁוּ רְ֝שָׁעִ֗ים יִדְּמ֥וּ לִשְׁאֽוֹל׃

יהוה אל אבושה כי קראתיך שלא אשוב ריקם מלפניך.

יבשו רשעים אבל הרשעים יבשו מתקותם, כי הם לא קראוך, ולא שמוך לנגדם.

ידמו לשון כריתה, כמו (ירמיהו נא ו): אל תדמו בעונה.

לשאול: לקבר. או פרושו: נפשם לגיהנם.

כי קראתיך. והואיל ובך בטחתי מהראוי שלא אבוש:

ידמו. יכרתו לרדת לשאול:

ידמו. יכרתו כמו אל תדמו בעונה (ירמיהו נ״א:ו׳):