כִּֽי־סַלְעִ֣י וּמְצוּדָתִ֣י אָ֑תָּה וּלְמַ֥עַן שִׁ֝מְךָ֗ תַּֽנְחֵ֥נִי וּֽתְנַהֲלֵֽנִי׃

כי סלעי - כנגד צור מעוז

ומצודתי - כנגד בית מצודות.

וטעם תנחני - בעבור כי ההליכה בהר בעבור גבהו קשה.

וטעם תנהלני - לאיטי.

כי סלעי ומצודתי אתה כי אתה היית סלעי ומצודתי;

ולמען שמך תנחני ותנהלני: ומכאן ואילך גם ען למען שמך, לא למעני, תנחני ותנהלני.

למען שמך. המורה על הרחמים:

תנחני. בדרך ישרה:

ותנהלני. ותנהגני:

(ד-ה) כי, לא על המבצר אני בוטח, רק סלעי ומצודתי אתה, והגם שאהיה נודד במדבר, למען שמך (כי אתה מעוזי) תנחני ותנהלני ותוציאני מרשת זו טמנו לי אחר שנקרא שמך עלי שאתה מעוזי, עי"כ תעשה למען כבודך בין מה שתנחני במדבר במקומות שלא תמצאני שם יד שאול, ובין מה שתוציאני מרשת שטמנו אנשי קעילה או הזיפים: