שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס לִתְשׁוּעָ֑ה וּבְרֹ֥ב חֵ֝יל֗וֹ לֹ֣א יְמַלֵּֽט׃

שקר - בעבור שאמר השם: התתן לסוס גבורה והטעם על סוס המלך והחיל.

לא ימלט - הפעול חסר והוא נפשו.

שקר הסוס לתשועה כי האל נתן לו הגבורה כמו שאמר (איוב לט יט): התתן לסוס גבורה, כמו שנתתי אני? וכשלא ירצה האל בגבורתו יכשילנו ולא יושע בו רוכבו.

וברב חילו לא ימלט: וברב כחו לא ימלט הרוכב עליו.

שקר הסוס. מרוצת הסוס הוא שקר להביא תשועה לבעליו:

וברוב חילו. עם רוב כחו לא ימלט נפשו:

חילו. עניינו כח ואמצות:

שקר, וגם לא יועילו האמצעיים והכלים שיכינו לזה, כמו הסוסים המוכנים למלחמה, כי שקר הסוס לתשועה, ולא לבד שלא יושיע לנצח המלחמה, כי גם לא יוכל למלט את בעליו ע"י רוב חילו, גם יאמר שלפעמים ישקר הסוס בבעליו ויוליכנו בע"כ נגד רצונו במלחמה, וזה יהיה לתשועה שהוא בהשגחה שעי"כ יושע, הגם שברב חילו לא ימלט, ומדוע לא יועילו החיל והסוסים, כי הנה עין ה' אל יראיו, והוא לוחם בעדם והובישו רוכבי סוסים, כמ"ש אתה סתר לי מצר תצרני, ובאר שהשגחה זו הוא משני טעמים, א. מצד שהם יראיו, ב. מצד שהם מיחלים לחסדו, וה' מושיע הבוטחים בו: