נַ֭פְשֵׁנוּ חִכְּתָ֣ה לַֽיהֹוָ֑ה עֶזְרֵ֖נוּ וּמָגִנֵּ֣נוּ הֽוּא׃

נפשנו - בעבור שראינו יראי השם והמייחלים לו נמלטו, על כן נפשנו חכתה לו.

וטעם עזרנו - כנגד ברוב חיל שהזכיר עם המלך.

ומגיננו - כנגד המלך, כמו: מגיננו ראה אלהים.

נפשנו חכתה ליהוה לפיכך

עזרנו ומגננו הוא: בהנצלנו.

נפשנו. ולזה תחכם נפשנו אל ה׳‎ כי הוא מעולם עוזר לנו:

חכתה. קותה:

נפשנו, אמר הגם שלא באה תקותם תיכף, כמ"ש בלו עצמי בשאגתי כל היום, עד שנפשנו חכתה והמתינה ימים רבים, מ"מ עזרנו ומגננו הוא שעזרנו מן הרעב, והגין עלינו מפני הצר: