כְּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹרְשֵׁ֥י יְ֝הֹוָ֗ה לֹא־יַחְסְר֥וּ כׇל־טֽוֹב׃

כפירים - יש אומרים: הכופרים בעיקר. והנכון בעיני: שהם בני האדם הדומים לכפירים לטרוף ברוב אכלם, הנה רשו ורעבו.

ודורשי ה' - שלא יבקשו לחם רק מהשם לבדו. ויש אומרים: כי כאשר תפשוהו אנשי אכיש הרעיבוהו ובעמדו לפני אכיש היה רעב והשם בחסדו עזרו, כדרך אליהו.

כפירים רשו ורעבו ודרשי יהוה לא יחסרו כל טוב: כי תראו, כי הכפירים שיש להם גבורה בבקשת טרפם, פעמים רשו ורעבו ולא תועיל להם גבורתם. וכן אמר (איוב ד יא): ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו; אבל דרשי יי' לא יחסרו כל טוב.

כפירים. ר״‎ל גדולים ועשירים:

רשו. מלשון רש ועני: