זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וַיהֹוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכׇּל־צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ׃

זה, שמע - עבר, כמו: כאשר אהב, בעבור היותו באתנחתא.

זה עני קרא ויהוה שמע ומכל צרותיו הושיעו: על עצמו אמר כמו שפרשנו.

זה עני קרא. כשזה הקורא הוא עני מוכנע אז ה׳‎ שומעו:

זה, ר"ל אלה שהביטו אליו לא יחפרו פניהם, כי הם יאמרו, ראו נא זה עני קרא וה' שמע, הלא קרא אליו עני אחד, והגם שהוא עני ויחיד, בכל זאת שמע ה', ולא לבד שהושיעו מן הצרה שקרא עליה, כי גם מכל צרותיו הושיעו, וא"כ מזה נדון ק"ו, כי חונה מלאך ה' סביב ליראיו שיראיו א"צ לצעוק כלל מן הצרה, כי מלאך ה' ושלוחו עומד תמיד סביבם כמחנה מזוינת ויחלצם, יעשה אותם חלוצים בכלי זיין, כי נדמה כמחנה מלאכים חלוצי צבא עומדים סביבם לשמרם מכל רע, (ורמז על האנשים שהתחברו אליו אח"כ בברחו מפני אכיש אל מערת עדולם (שמואל א כ״ב:א׳) שהיו רבים עמו יראי ה' וחלוצי צבא למלחמה):