פִּֽי־צַ֭דִּיק יֶהְגֶּ֣ה חׇכְמָ֑ה וּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ תְּדַבֵּ֥ר מִשְׁפָּֽט׃

פי - כבר הזכיר כי הצדיק עשה חסד לחונן מהונו וכן עושה חסד ללמד חכמתו ולהורות האובדים.

פי צדיק יהגה חכמה מלבד מה שהוא עושה הצדיק שחונן מנכסיו ומלוה כי עינו טובה, כן חכמתו יורה לאחרים ומלמדם בדרך הטובה.

ולשונו תדבר משפט: יורה בחכמתו מה שהשיג מהחכמות ויורה במעשה היושר מה שבין אדם לחברו.

יהגה. ידבר:

פי צדיק, מבאר עוד איך יחוייב זה עפ"י המשפט והצדק, שאחר שהצדיק פיו יהגה חכמה ויתנהג כפי חקי החכמה, ולשונו תדבר משפט, בין אדם לחברו שיבין דרכי המשפט והצדק בבינתו, וגם תורת אלהיו בלבו שמאמין בתורת ה' ושומר אותה בלבו, ולא תמעד אשוריו שלא ימעד מדרכי האושר שכל מעשהו ומהלכו הוא לאושר הנפש, ובכ"ז צופה רשע לצדיק, שהוא עליו כצופה לעיין על דרכו להטותו מדרך הטוב ולהחטיאו, וגם הוא מבקש להמיתו בגופו, וא"כ מבואר שראוי על פי המשפט שה' יצילהו בשמירתו משני אלה, שנגד מה שמבקש להמיתו ה' לא יעזבנו בידו ונגד מה שהוא צופה עליו להרשיעו. ה' לא ירשיענו בהשפטו ויגלה צדקתו לעיני כל, וכמ"ש כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי כמש"ש: