ה', דוי - שם, כמו: מדוה.
יסעדנו - מעט מעט בהתהפך החולי, או התהפך דבריו וענייניו על משכבו. והנכון: כי הפכת נכח השם והטעם דרך משל שתהפכהו על משכבו מצד אל צד ותסעדנו. והטעם: כי אין צורך לבני אדם שיסעדוהו.
יהוה יסעדנו על ערש דוי אף על פי שהוא שוכב על ערש דוי: שיש לו מדוים וחליים רעים, יי' יסעדנו שלא ימוט. או פרושו: שיתן לו כח להפך מצדו על צדו. ודוי בשקל שם איל, סבך.
כל משכבו הפכת בחליו: הפכת אומר כנגד האל: אתה שהפכת משכבו בחליו אתה תסעדנו. וטעם משכבו: כי משכב האדם על מטתו הוא למנוחה בעוד שהוא בריא. והנה הפכת משכבו מן המנוחה לצרה. וטעם כל: לפי שהוא שוכב ביום ובלילה. ויש לפרש הפכת: כמו תהפך, והוא דרך תפלה; ופרושו כן: כל משכבו בחליו תהפך אותו לבריאות ולמנוחה.
ה׳ יסעדנו. כשיפול למשכב יסעדנו ה׳ בהיותו על מטתו בחליו:
הפכת. בעת חליו תהפכו בכל מקום משכבו מצד אל צד כדרך המשמש את החולה אשר יצטרך למי לסעדו בזה ואמר בדרך משל:
יסעדנו. מלשון סעד ותמיכה:
ערש. מטה:
דוי. מלשון מדוה וחלי:
ה', ה. הרעות המסובבים ע"י מזג גופו, ה' יסעדנו על ערש דוי, הגם שאין לו אז מי שיסעד אותו ה' יסעדהו, והגם שאין לו מי שיהפוך משכבו כמו שצריך לחולה שיהפכו משכבו כפעם בפעם עת יתלחלח ע"י חליו, והנה אתה ה' הפכת כל משכבו בעת חליו, ר"ל תשגיח עליו ע"ז שלא יזיקהו זאת, גם י"ל שר"ל שהפכת משכבו עם חליו, החולי עצמה תעשה זאת להפך משכבו כי תשגיח לרפאותו מחליו -- אחר שבאר איך ישגיח ה' על החלושים והדלים, יאמר כי גם אליו שהוא דל וחלוש ונעזב מכל, נלוה השגחת ה', כי אני אמרתי, אני כבר הגעתי עד שערי מות, עד שלא התפללתי עוד על רפואת הגוף, כי התיאש מחיים, רק התודיתי הוידוי שמתודים קודם המות ואמרתי ה' חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך, שהגם שמתיאש מרפואת הגוף מבקש רפואת הנפש ומחילת העונות אויבי, בעת ההיא אמרו אויבי שזה סימן רע לי, שלא אקום עוד מחליי, והיו מקוים לאמר מתי ימות ואבד שמו:
