אוֹמְרָ֤ה ׀ לְאֵ֥ל סַלְעִי֮ לָמָ֢ה שְׁכַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֵלֵ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב׃

אומרה - טעם לאל סלעי - שהיה סלעי בראשונה.

למה שכחתני - הטעם בעבור אורך הגלות.

למה קודר אלך - כמו אבל הלובש קדרות.

אמרה לאל. שהי' מקדם סלעי ומגדל עוז מפני האויבים:

למה שכחתני. עתה בגלות ואלך קודש בלחץ אויב שילחצנו בגלות:

למה. הראשון רפי ומלרע והשני דגוש ומלעיל:

אומרה. זאת בזכרי אומרה לאל חזקי למה עתה שכחתני ולמה אלך בחושך:

סלעי. חזקי:

קודר. חשוך ושחור כמו קודר שחותי (לעיל ל״ה) בלחץ. ענין דחק:

אומרה, אולם עתה שיש גלים ומשברים ולא נשמע קול החסד ואין נס ופלא, אמרה לאל סלעי למה שכחתני ואין נס נמצא, ולמה קודר אתהלך ע"י שני דברים, א. בלחץ אויב על ידי הלחץ הגלוי, ב. זאת שנית ברצח אשר בעצמותי, הוא הרצח הפנימי הנסתר, הבא על ידי מה שחרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך, מדוע לא יעשה לכם נפלאות כבימי קדם: