וְאָב֤וֹאָה ׀ אֶל־מִזְבַּ֬ח אֱלֹהִ֗ים אֶל־אֵל֮ שִׂמְחַ֢ת גִּ֫ילִ֥י וְאוֹדְךָ֥ בְכִנּ֗וֹר אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהָֽי׃

ואבואה, אל אל - שהוא שמחת גילי.

וטעם אלהים אלהי - שיראה גוי לא חסיד שאתה אלהי.

שמחת גילי. המשמח אותי בגילה ורנה:

ואבואה, ר"ל רק אל ההבאה לשם שנדחי ישראל יכנס צריך אני עזר ותשועה, אבל כשאהיה שם אבוא בעצמי אל מזבח אלהים להקריב קרבנותיו, ואבוא אל אל לראות פני ה' ע"י שהוא שמחת גילי ושם אודך בכנור אלהים אלהי: