תְּשִׂימֵ֣נוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ׃

תשימנו - הנשארים ממנו הם לחרפה למכירים אותנו ,בהיותנו בארצינו.

תשימני. שמדי ופרס שכנינו מחרפים אותנו ואנחנו לעג וקלס להם:

לשכנינו. בעבור כי הם יודעים ביותר מהצרות הבאות עלינו ולזה יחרפו אותנו:

וקלס. ענין לעג כמו וקלסה לכל הארצות (יחזקאל כ״ב:ד׳):