מִ֭קּוֹל מְחָרֵ֣ף וּמְגַדֵּ֑ף מִפְּנֵ֥י א֝וֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם׃

מקול - הטעם בזדון בפרהסיא.

ומתנקם. מבקשים להנקם ממנו:

מפני אויב. אשר חרפונו ומפני רדיפות אשר רדפונו:

ומגדף. ענין בזיון:

ומתנקם. ר״ל מרבה להרע ומראה בעצמו כנוקם ומשלם גמול: