לִרְקָמוֹת֮ תּוּבַ֢ל לַ֫מֶּ֥לֶךְ בְּתוּל֣וֹת אַ֭חֲרֶיהָ רֵעוֹתֶ֑יהָ מ֖וּבָא֣וֹת לָֽךְ׃

לרקמות - הלמ"ד תחת בי"ת.

תובל - בת מלך.

לרקמות. כמו ברקמות כלומר בבגדי רקמות תובל כל אחת למלך כשיחפוץ בה:

ובתולות. שהן ריעותיה של בת מלך אחריה מובאות:

ולך. הוא כנגד המלך:

לרקמות. בבגדי רקמה תהיה מובאה למלך המשיח:

בתולות אחריה. ר״‎ל עם הבתולות אשר תלכנה אחריה לשמשה ועם רעותיה ההולכים עמה כאחת כולן תהיינה מובאות מארצם בשמחה ותבואנה בהיכל מלך ר״‎ל בשמחה יקבלו עול מלכות המשיח:

לרקמות. מלשון רקמה והוא כמו ברקמות וכן ישבת לכסא (לעיל ט) ומשפטו בכסא:

תובל. תובלנה ענין הבאה כמו יובל שי (ישעיה יח):

לרקמות, מן האכסניה של הכלה שהיא מבית אביה ששם בא המלך לקראתה וארשה בקדושין אחר שקבלה דת ישראל, ולשם באו שלוחי צור במנחה, משם הובילו הכלה, אל חופה מרוקמת העשויה ממשי ורקמה, ושם באה עם נערותיה, ומשם הובלה אחרי זה להיכלי מלך, על זה אמר לרקמות, רצה לומר, עתה תובל לרקמות, להחופות המרוקמות, הובילו הכלה לחופתה, ומשם תובל למלך, גם יובלו בתולות אחריה אשר הם רעותיה - מסב פניו אל המלך ואומר אליו מובאות לך הכלה עם רעותיה כולן מובאות לך, כי גם הבתולות האלה רעיות המלכה היו לפלגשים אל המלך: