כִּֽי־נַ֭פְשׁוֹ בְּחַיָּ֣יו יְבָרֵ֑ךְ וְ֝יוֹדֻ֗ךָ כִּי־תֵיטִ֥יב לָֽךְ׃

ויודוך - הטעם העני והעשיר.

כי תיטיב לך - יאמר למשכיל שתבקש מה שיהיה לך טוב באחרונה, על כן אחריו.

כי נפשו. היה לו לברך נפשו בחייו שלא יהא עסקיו להטיב לגופו כי אם לנפשו בחכמה ובמעשים טובים:

יברך. שפי' ברכה תוספת טובה להורות כי רוב הטובה יש לו לאדם לעשות לנפשו והמעט לגופו כעדי שיחיה לבד:

ויודך כי תיטיב לך. דבר כנגד המשכיל אם תעשה זה יודוך המשכילים כי תטיב לעצמך:

כי נפשו. הוא לבד ברך נפש עצמו בימי חייו ואמר שלום יהיה לי אבל לא נתברך מזולת אבל אתה כאשר תטיב מעשיך להיטיב לך בעוה״‎ב אז הכל יודוך:

כי, מי שרוצה שיהיו הקנינים שלו, צריך שיוציאם בצרכי נשמתו, עד שעם חייו יברך את נפשו לא את גופו, ויודוך רק אז יודוך אם תיטיב לך, לנשמתך, לא אם תיטיב לזרים יורשי עשרך: