תְּאַבֵּד֮ דֹּבְרֵ֢י כָ֫זָ֥ב אִישׁ־דָּמִ֥ים וּמִרְמָ֗ה יְתָ֘עֵ֥ב ׀ יְהֹוָֽה׃

תאבד איש דמים ומרמה - הוא הרכיל, כמו: חץ שחוט לשונם מרמה.

יתעב ה' - השם הוא הפועל והטעם שהוא נתעב בעיניו ונמאס.

תאבד דברי כזב תאבדם מלפניך וכן

איש דמים ומרמה יתעב יהוה: שהם נתעבים ונמאסים בעיניו. וכן הוא דרך הלשון לדבר פעם לנוכח ופעם שלא לנוכח.

תאבד. ידעתי שתאבד את המדבר עלי כזב בפני שאול כי מעולם יתעב ה׳‎ את האורב על דם רעהו ובמרמה דבר עמו באהבה וכ״‎כ יתעב ויאבד את המדבר עלי כזב כי הלא עמי מרמה ידבר כאלו הוא לי לאוהב: