הן - בעבור התאוה הנטועה בלב אדם כאילו בעון חוללתי. והטעם: כי בשעת הלידה היצר הרע נטוע בלב.
ומלת יחמתני - זרה כאילו יחמה ממני על דרך: ליחמנה. ויש אומרים: כי זה רמז לחוה שלא ילדה רק אחר שחטאה.
הן. אדוני אבי ז"ל פי' כי אמר דבר זה כדי לסלק מעליו העון ואמר כי מדרך זה העון שעשיתי נבראתי והיא טיפת הזרע וממנה:
יחמתני אמי. כאד' שזורע גרעיני מרה האילן והפרי מרים בטבע וכל הדברים ילכו אחר תולדותם והאדם נעשה מטפת זרע בשעת תשמיש ואע"פ שיש בזה מותר ואיסור אם יטעה אדם באותו הדרך טבעו הוא וממנו הוא נוצר ואיננו דבר גדול אם יתקפהו יצרו לעבור על דבר זה וכל חטא אחר אינו מוטבע באדם על כן חייב יותר אם יעשה אותן, והאדם הצדיק המושל בתאותו בדרך תשמיש אם יתקפהו יצרו דבר גדול הוא יותר מאשר ימשול ברוחו מלעבור עבירה אחרת כי זה טבעו וזה אינו טבעו:
יחמתני. יחמה אותי כי מהתחממות הנקבה עם הזכר תצא טפת זרע שהולד נוצר ממנה:
אמי כי היא סיבת הזכר יותר מן האיש כמו שאמרו אשה מזרעת תחילה יולדת זכר:
בעוון. מלא ויש בו דרש רבי אחא אומר בעון מלא אפילו חסיד שבחסידים א"א שלא יהא לו צד עון:
הן בעוון חוללתי. כמ״ש רז״ל ולזה אמר הלא נבראתי בעון לזה מאוד גבר בי היצה״ר להחטיאני בדבר העון אשר הוא מעין העון אשר נבראתי בה:
ובחטא יחמתני אמי. כשנתחממה אמי כשנתעברה ממני היה בחטא וכפל הדבר במ״ש:
חוללתי. נבראתי כמו ואל שרה תחוללכם (ישעיהו נ״א:ב׳):
יחמתני. מלשון חמימה:
הן, מבאר איך מחויב הוא מצד המשפט להעביר עונו, כי האדם בטבעו מוכן בין אל העון שהוא עוות השכל, כי מצד ששכלו כלוא בחומר קל הוא שיטעה בדברים העיונים, ועז"א הן בעון חוללתי היינו שטבע יצירתי מחייב את העון שהוא עוות השכל, וכן הוא מוכן אל החטא שהוא מצד התאוה, כי בחטא יחמתני אמי, בעת החימום שנולד על ידי תאות המשגל נשאר בו טבע התאוה, שעל ידי זה עלול אל החטא שהוא מצד התאוה:
