הִנֵּ֤ה הַגֶּ֗בֶר לֹ֤א יָשִׂ֥ים אֱלֹהִ֗ים מָ֫עוּזּ֥וֹ וַ֭יִּבְטַח בְּרֹ֣ב עׇשְׁר֑וֹ יָ֝עֹ֗ז בְּהַוָּתֽוֹ׃

הנה - ויהיה דואג למשל ויאמרו הנה הגבר שבטח על עשרו.

וטעם יעוז בהוותו - כאשר אמר: הוות תחשוב לשונך.

הנה הגבר. שלא שם אלהים מעוזו ראו אחריתו:

מעוזו. בוי"ו עם הדגוש:

בהותו. בעריצתו וברעתו:

הנה הגבר. יאמרו בלעגם הנה זה הגבר אשר לא שם את אלהים חזקו ובטחונו ראו מה עלתה בו:

יעוז בהותו. היה מחזק עצמו במה שדבר הוות על כהני נוב כי בזה מצא חן בעיני שאול:

יעוז. תחזק:

הנה הגבר אשר לא ישים אלהים מעוזו, רק יבטח ברוב עשרו, שחשב שעי"כ יעשרנו שאול, ומה היה סופו יעז בהותו, דבר שרצה לעוז על ידו זה היה הותו ושברו, שחשב שימצא עי"כ עוז אצל דוד ומצא הוות ושבר: