עַל־אָ֥וֶן פַּלֶּט־לָ֑מוֹ בְּ֝אַ֗ף עַמִּ֤ים ׀ הוֹרֵ֬ד אֱלֹהִֽים׃

על - בעבור האון שיש בלבם, או בעבור האון שהם מלאים ממנו, שימני פליט להם והורידם באף אם הם רבים, על כן הזכיר עמים.

על. בתמיה כלומר על עון שהם עושים עמי יהיה להם הצלה לא יהי' אלא הורידם באפך שלא ינצלו:

עמים. על אויביו ישראל:

על און. וכי מהראוי שיהיה להם פליטה והצלה על האון שעושים לי:

באף. לזה הורידם באף וידי לא תהיה בהם:

הורד. מל׳ ירידה:

על און, הטעם שקוו נפשי היה על ובעבור און פלט למו, הפליטה שנפלטתי מידם היה נחשב למו כאון, שחשבו שמן היושר להרגני, והפליטה הוא און, וע"כ עמים באף הורד אלהים: