הֲלֹֽא־אַתָּ֣ה אֱלֹהִ֣ים זְנַחְתָּ֑נוּ וְֽלֹא־תֵצֵ֥א אֱ֝לֹהִ֗ים בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ׃

הלא אתה שזנחתנו. קודם לכן בהתגברם עלינו ולא היית יוצא בצבאותינו, עתה כשרצית בנו נתת אותם תחתינו כי איך הי' בנו כח לכבוש הגזים האלה ואנחנו מעט והם רבים אם לא בעזרתך:

הלא אתה אלהים זנחתנו. הלא כ״‎ז ממך אלהים אשר עד הנה זנחתנו ולא יצאת בצבאותינו ר״‎ל כמו מה שהיינו מאז בצרה היה בעבור אשר זנחתנו וכו׳‎ כן התשועה באה ממך ולא בדרך מקרה:

זנחתנו. עזבתנו:

(יב-יג) הלא מזה מבואר נגלה, כי מה שאתה אלהים זנחתנו תחלה ולא תצא אלהים בצבאותינו, זה היה לטובתנו, כדי הבה לנו עזרת מצר, כדי שתכין לנו בזה עזר נגד הצר, שע"י שזנחתנו תחלה הוא היה ההכנה אל העזר שבא לבסוף וגם שבזה הראית לנו כי שוא תשועת אדם, רק באלהים נעשה חיל, שעל ידי זה ראינו שבלא עזר אלהי אין לנו תשועה, ולא נושע ברוב חיל רק באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו ולא כחנו ועוצם ידינו עשו זאת: